אפקט הפיגמליון בניהול

אפקט הפיגמליון והקשר הישיר שלו למנהיגות וניהול איכותי

איך נגרום לעובדים שלנו להיות הגרסה הכי מקצועית וטובה של עצמם.

 

"עובד טוב הוא לא תמיד עובד מוערך, אבל עובד מוערך הוא תמיד- עובד טוב".

 

לפני שתתחילו לקרוא את המאמר, הייתי רוצה שתהיו כנים עם עצמכם ותענו לעצמכם על השאלות הבאות.

עד כמה אתם מאמינים ביכולות של העובדים שלכם?

האם יש לכם עובדים שאתם יודעים שהיכולות שלהם נמוכות?

כיצד אתם מגיבים כשעובד ביצע משימה מסוימת בצורה שאינה תואמת לדרך שציפיתם ממנו?

מהי הדרך בה אתם מפרגנים לעובדים שלכם כשהם עושים עבודה טובה?

האם יכול להיות שברגעים מסוימים, בדרך עקיפה כלשהי, אתם נוטים להוריד לעובדים שלכם את הביטחון העצמי?

עד כמה העובדים שלכם מרגישים שאתם מאמינים בהם וביכולות שלהם?

 

מנהלים מנהיגים הם מנהלים שמבינים את ההשפעה הגדולה שיש להם על המוטיבציה של העובדים ועל הביצועים שלהם. ולא רק מבינים את ההשפעה, אלא לוקחים עליה אחריות מלאה.

מה הכוונה? כעת אני עומדת לומר משפט שלא בטוח שתאהבו לשמוע. אבל ההבנה שלו והאמונה בו היא בסיס להפוך ממנהל – למנהל מצוין ומנהיג.

'אתם יכולים לגרום לכל עובד, להיות עובד מצוין!'

 

כשאני אומרת את המשפט הזה למנהלים שאני מלווה, בדרך כלל אני נתקלת בתשובות מהסוג הזה:

'זהר, את לא מבינה, הכישורים של העובד הספציפי הזה הם באמת נמוכים'. או 'תשמעי אני מנסה להסביר לו בכל דרך אפשרית, הוא פשוט לא קולט'.

 

והתשובות המעצבנות שלי לאמרות הללו הן:

"כמנהל, עדיין לא הצלחת להוציא מהעובד הזה את הכי טוב שלו".

"עדיין לא מצאת את הדרך להסביר לו בצורה שמתאימה לו כדי להבין".

 

ועכשיו תשאלו אותי. מה, את טוענת שכל עובד יכול להיות עובד טוב? הרי אנחנו יודעים שיש פער בין היכולות של העובדים.

והתשובה שלי תהיה: אנשים שונים זה מזה. החוזקות שלנו כשאנשים מתבטאות באופן שונה, הקליטה של כל אחד ואחד מאיתנו היא אחרת. כשהאדם שונה מאיתנו, בדרך כלל הנטייה היא לתפוס את זה כחולשה. כשאתם כמנהלים תדעו לנטרל זאת, ולהאמין בעובד שמולכם, אתם תראו עד כמה אתם מצליחים להעצים את החוזקות שלו ולקחת אותו למקומות שהוא בעצמו לא האמין בהם."בזכותכם, כל עובד יכול להיות הגירסה הכי טובה של עצמו ובכך להיות עובד מצוין". אתם כמנהלים יכולים לגרום לכך שכל עובד שיהיה תחתיכם יהיה העובד הכי טוב שהוא יכול להיות. כדי להביא אותו לשם אתם צריכים להאמין ולהסכים עם הנחת היסוד:

'אין עובד גרוע. נקודת המוצא שלנו היא שעם ניהול נכון- כל עובד יכול להיות עובד מצוין'.

כמנהלים אתם יכולים לפצח כל אדם, ולדעת להעביר מסר לכל אדם. כשאתם תהיו אלו שמצליחים להעביר לעובד את המסר ואת הציפיות שלכם ממנו בצורה שמתאימה לו– לא רק שהוא יהפוך לעובד טוב יותר, הוא גם יהפוך לעובד מסור שיעריך אתכם וילך אחריכם  כי אתם תהפכו עבורו למנהיגים שסייעו לו להיות הגרסה הכי טובה של עצמו.

 

עדיין קצת מרגיז אה? נכון, לשמוע את זה אכן יכול לייצר התנגדות היות והעובדה הזאת מטלטלת והופכת את העבודה שלכם כמנהלים למאתגרת יותר. אבל, כשתתחברו מכל הלב להנחה הזאת- אתם תיווכחו לראות איזה משפיענים אתם הופכים להיות, ועד כמה אתם נעשים מנהיגים שמבדלים את עצמם ממנהלים אחרים.

 

 

איך כל זה קשור לאפקט הפיגמליון בניהול? ומהו ניהול המבוסס על אפקט הפיגמליון?

 

אפקט פיגמליון- תופעה מוכרת שנחקרה במאות כיוונים שונים. התופעה מוכיחה שהתוצאות שאדם מגיע אליהם קשורות באופן ישיר להערכה העצמית שלו אשר מושפעת מרמת הציפיות ממנו.

מכאן שאפקט הפיגמליון בניהול מתייחס לכך שהתוצאות שהעובד מגיע אליהן קשורות להערכה העצמית של העובד אשר מושפעת מרמת הציפיות של המנהל ממנו. וכפי שציין פרופסור עדן במאמר באוניברסיטה העברית: "מנהלים מקבלים את העובדים שלהם הם מצפים".

איך זה עובד?

אפקט הפיגמליון בניהול:

מעגל שמזין את עצמו וחוזר חלילה:

1 . העובד מאמין בעצמו וביכולות שלו.

2 .הציפיות האלו מייצרות אצל העובד תחושת מסוגלות ומוטיבציה לפעולה.

3. העובד משקיע ומתאמץ כדי להוכיח את עצמו.

4. המאמצים של העובד גורמים לו להגיע להישגים גבוהים יותר.

5. רמת הביטחון והערכה העצמית של העובד עולה.

—-> מתחילים שוב. והפעם ציפיות העובד עוד יותר עולות. וכך המעגל ממשיך.

 

איפה המקום שלכם במעגל הזה?

לא כל עובד, ובטח לא במקום עבודה חדש מתחיל העובד מנקודת מוצא שבה הוא מאמין בעצמו. מעבר לכך, ישנם מנהלים רבים שבאופן לא מודע 'משתקים' את העובד וגורמים לאמונה שלו בעצמו לרדת, בכך במקרה הטוב עוצרים את המעגל, ובמקרה הרע מייצרים את אפקט הגולם הגורם למעגל להסתובב בכיוון ההפוך: כישלונות חוזרים ונשנים של העובד, איבוד הביטחון העצמי באופן משתק.

כמנהלים שזוכרים את נקודת המוצא: 'כל עובד יכול להיות עובד מצוין'- יש לכם את הכח לגרום לעובדים להתחיל מנקודת מוצא של הערכה עצמית וייחוס גבוה! ובכך להזין את המעגל ולגרום לעובד להיות עובד מצוין.

1 . המנהל מאמין ביכולותיו של העובד.

2. למנהל יש ציפיות גבוהות מאותו עובד.

3 .הציפיות האלו מייצרות אצל העובד תחושת מסוגלות.

4. העובד משקיע ומתאמץ כדי להוכיח את עצמו.

5. המאמצים של העובד גורמים לו להגיע להישגים גבוהים יותר.

6. ההישגים של העובד מחזקים את הציפיות שיש למנהל עליו.

7. הפירגון של המנהל וההצלחה עצמה, מעצימים את רמת הביטחון והערכה העצמית של העובד כלפי עצמו.

מה שמביא אותנו למודל: אפקט הפיגמליון בניהול:

 

 

 

פינת הת'כלס:

אז איך לייצר ניהול פיגמליוני:

• תהוו מקור השפעה עבור העובד: בכדי שהעובד יושפע מכם, יש צורך שיחוש הערכה כלפיכם הן ברמה האישית (תחושת כנות, אמון וקרבה) והן ברמה מקצועית (מודל לחיקוי).

 

• תצפו מהעובד להצלחות והצטיינות אפילו מעבר לציפיות שיש לעובד מעצמו.

 

• הראו באופן גלוי את הציפיות שלכם כלפי העובד: דברו על הציפיות שלכם ותפזרו מילים מפרגנות בכדי לטפח ולהגביר את רמת הביטחון והדימוי העצמי של העובד כלפי עצמו וכלפי היכולות שלו.

 

• הוכיחו לעובד את יכולותיו בעזרת רצף הצלחות: תציבו לעובד יעדים גבוהים אך ריאליים. תבינו מהם החוזקות של העובד ותתחילו איתו מהמקומות האלו. כשהעובד יחווה רצף הצלחות, הביטחון יעלה וכך גם היעדים והציפיות יעלו באופן קבוע ומתמשך.

 

• העניקו לעובדים הזדמנויות להוכיח את הצלחתם. השתדלו להציב יעדים מדידים ומשימות עם התחלה וסוף. וכמובן, אל תשכחו לשים לב לתוצאות.

 

• הפכו רגשות קשיים למסוגלות ועוצמה- כשהעובד נתקל בקושי, במקום לכעוס/להתאכזב ממנו, תרימו לו! תזכירו לו שהוא מסוגל ותתנו לו הכוונה לכלים שיסייעו לו להצליח. מהמקום הזה אתם תיווכחו לראות עד כמה הוא ישקיע לשפר את עצמו וללמוד כדי להצליח.

 

• תנו לעובדים משובים מעצימים על טעויות ומשובים מפרגנים על הצלחות: העובד טעה, למדו אותו מה עשה לא נכון ואיך יכול להשתפר בעתיד. העובד הצליח, תנו לזה מקום, פרגנו לו ותנו לו להבין שאתם מרגישים שצדקתם בכך שהאמנתם בו! "לא היה לי ספק שתצליח".

 

• הפכו כישלונות להצלחות: תזכרו שמותר לעובד טעות, אבל כל טעות צריכה להוביל ללמידה חדשה ומעצימה.

 

• קחו על עצמכם את האחריות: תזכרו, כל אדם יכול להבין כל דבר אם נעביר לו את המסר בצורה שמתאימה לו. אתם המנהיגים. תשתדלו להימנע ממחשבות של 'העובד הזה גרוע' 'הוא לא מבין כלום'- ובמקום זה, לקחת את האחריות על עצמכם. 'הוא לא הבין בדרך הזאת, אני אנסה דרך אחרת'.

 

וזכרו: 'אתם יכולים לגרום לכל עובד, להיות עובד מצוין!'